פָּיֶט // Payet

האזעקה הראשונה בתל אביב תפסה אותי באייצ' אנד אם, עמוק בתוך שמלה של מרג'יאלה, מנסה להבין איך יוצאים מהתסבוכת הזו. כנראה שזמנים קשים דורשים בגדים קלים (או רכים, אם תשאלו את  המלבישה ), ולא מבוכי טקסטיל, מהממים ככל שיהיו. אז השארתי אותה מאחור, התבלבלתי כמו כולם ובסוף ירדתי לחניון. לפחות היה לי זמן לחשוב אם אני באמת צריכה את כל הפריטים שליקטתי. היחידות שלא יכולתי להשאיר מאחור היו נעלי הבלרינה המנצנצות והקורצות, שהגיעו עם שרשרת של עקבים כסופים, שמצהירים "אני את העקבים תליתי", או לפחות "באתי עם עקבים, אבל על הצוואר" או על הראש                                                                        ושוב על הצוואר אז רגע לפני שהתלקחה המציאות, הספקתי עוד קצת חוויות מרג'יאליות, כמו להתכרבל במעיל פוך שאינו נגמר ולטבוע בג'קט אובר אובר אוברסייז ועכשיו כולנו צריכים קצת שקט. החורף שוב בחוץ, זמן לחזור להתכרבל במעילים ולא לברוח מטילים. שבת שלום. ג'קט ותיק- זארה חולצה- טופשופ ג'ינס- אייצ' אנד אם (מעונה קודמת) נעליים ושרשר