ערב יום כיפור, הזדמנות מצוינת לשאול את עצמנו מה לבשנו השנה ומה נלבש בשנה החדשה. חשבון נפש אופנתי מתחיל בעוד 1,2,3...
מספיק לברוח לאוברסייזד. אני אוהבת את הבגדים שלי. מאוד. אבל שישמרו קצת מרחק ולא ייצמדו אליי, תודה. אז אוברסייזד זה כיף וזה נושם, אבל אולי הגיע הזמן להתמודד עם הקימורים, שלא לומר משמנים, ולתת גם להם מקום בהופעה. אז זה לא שאני הולכת להרביץ עכשיו לייקרות באטרף, אבל אשתדל לאפשר לבגדים קצת להתקרב.
לעשות סדר בארון. מעבר לבלאגן ההיסטרי השורר בו, לדעת לעשות את התשליך הנדרש ולהעיף פריטים שכבר לא הולכים איתי אלא נגדי, שכבר לא תואמים את הסגנון הנוכחי, וסתם כאלה שנמאס לי להיתקל בהם בין המדפים ולדעת שלעולם לא אלבש.
ללבוש יותר חצאיות וגם שמלות. הנטייה הטבעית שלי היא למכנסיים, אבל חצאית למשל היא חווייה אחרת לגמרי, מכניסה אוויר וכיף לסתם יום של חול. אז כן, זה דורש קצת יותר מחשבה ותכנון, בעיקר בגזרת הנעליים, אבל אולי שווה לתרגל ולהתרגל.
 |
| Rodarte’s S/S 2012 dress in Tank Magazine |
להפסיק לסחוב את כל הבית בתיק. אין חינני מתיק צד קל בגודל בינוני ליומיום, במקום להיגרר ממקום למקום עם תיק עמוס שגומר על הכתף.
להיות זוהרת גם בחושך. אחד הטקסים החביבים עליי הוא ריטואל הבוקר "מה אלבש היום", ממנו נגזר במידה רבה "איך נראה היום שלי", ולא רק פיזית. אך כשמגיע הערב, אני מעט מתבלבלת וטובעת במגוון האפשרויות שנפתחות להן פתאום. הייתי רוצה לבנות לי שפה לילית בה אדבר שוטף.
מי ייתן ונמשיך להתלבש רע, להתלבש טוב, לתהות וגם לטעות מה הולך עם מה ואיך, להיות פשוטות, להסתבך, אבל תמיד לסלוח לעצמנו על מה שלבשנו וגם על מה שלא. גמר חתימה טובה.
איזה בלוג מקסים!
השבמחקתודה רבה אורנית, איזה כיף!
השבמחקפוסט מדויק ונכון , אהבתי את כולו. את כל כך נפלאה וכשרונית, אני אוהבת (לקרוא) אותך.
השבמחקוואלה אני באמת רוצה לסלוח לעצמי על מה שלבשתי וגם על מה שלא. פוסט מאיר עיניים , מתה על הסגנון שלך (דנה)
השבמחק