רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מכופתרת

מהדורה מודפסת

תמונה
כשהטמפרטורות עולות המוזות האופנתיות שותקות. מה עושים? מכנסיים עם הדפסים. הם השתלטו לחלוטין על הרשתות בשלל גרסאות, כנראה כדי שלא נשתעמם מעצמנו ונשחרר פיהוק בכל פעם שאנו עוברים ליד מראה מזדמנת. אני מצאתי לי זוג כייפי במיוחד, שעושה שמח לכל גופייה חלקה וחג לכל מכופתרת מתוקה. די מרענן להרעיש דווקא את החלק התחתון של האאוטפיט ולהרגיע בעליון מרענן פחות החום שגורם לי מדי פעם להירדם בעמידה אבל גם כשלוהט ומעייף, אני משתדלת להשפריץ נצנצים, לפחות באזור הקלאץ' תודה לנועה על הצילומים, שיהיה סופ"ש נעים. חולצה - אייץ' אנד אם (משנה שעברה) מכנסיים - מנגו קלאץ' - אייץ' אנד אם (מהסייל) שרשרת - זארה סנדלים - פול אנד בר (מהסייל)

מה ללבוש למושב האחורי של האוטובוס

תמונה
נדחקנו לקצהו הנידח של האוטובוס. נא להתלבש בהתאם.  1. העדיפי בדים חלקים. ריפוד המושבים מעוטר בהדפסים דומיננטיים ועל מנת לאזן את הלוק יש לבחור בפריטים סולידיים. חדל קשקשת.  2. אל תסתכני במכנסיים, חצאית או שמלה בהירה. מצבור הלכלוך מאחור הנו רב, ועל כן בחרי בצבעים כהים.  3. בתנאי תאורה רעועים אלו, שאינם מחמיאים לאיש ובטח שלא לאישה, לבשי חולצות ועליוניות בהירות שיעשו חסד עם פנייך ויאירו אותן בנוגה קסום.  4. שימי משהו על עצמך, אחרת תזדקקי למטריה גם ביום שמש בהיר, זאת על מנת להתגונן מפני מטחי רוק אקראיים של העוברים ושבים. 5. חצאיות המקסי חזרו לאופנה בדיוק בזמן, וכך גם הטופים הויקטוריאניים המכופתרים לעייפה.                                                         ...

כשהקולבים שותקים

תמונה
 יש גם ימים בהם ערימות הבגדים בארוני מפנות לי את גבן, הקולבים לא מחייכים והמדפים מדברים אליי סינית שוטפת. חוסר השראה אפנתית, זה קורה לי לרוב בתחילת עונה, במקרה זה חורף, כאשר גלגלי הצמר לא משומנים דיים, הצעיפים מעט חונקים, הקרדיגנים הם בעיקר להקה והשכבות היחידות שאני מצליחה לסבול הן במסגרת עוגה. או אז אני שולפת את ערכת העזרה- הראשונה- למתלבשת- האבודה שבי, עמה קשה מאוד לטעות, שכן היא כמו פירורי הלחם שפיזרו אחריהם עמי ותמי, בכדי לזכור תמיד את הדרך חזרה הביתה. מטפחת משי או שיפון לעידון הגחון. רק השתדלונה שלא לקושרה כאחרונת מוכרניות המשביר. מחתרת המכופתרת. לי זה עובד בעיקר עם גזרות האוברסייזד והבויפרנד הנדיבות, כך יש מקום למשמני החורף, ואין מקום לדאגה.   טרנץ' של מעיל לבלש המתחיל. הגרסה נטולת השרוולים מאיצה את ההופעה בהילוך אפנתי אחד לפחות. ג'ינס נכון לחיזוק הבטחון. לוי-שטראוס לחיסול הכאוס.   אוקספורד, לופרס, מגפון או מוקסין- ולדכדוך תהא חסין. כי זוג משובח שכזה יגרום לך לרחף קלות. משקפי שמש לטשטוש ליל אמש. עגולים, חתוליים, מנו...

מי להיות, מה ללבוש

תמונה
הצטננות ראשונה. זמן נפלא לחשוב מה אני רוצה להיות בחורף זה, חוץ ממקוררת. אז מה עושים עם כל האמביציה הזו של תחילת העונה? רגע לפני שאסחף למימוש עצמי אינטנסיבי, אתמסר לפעילות האהובה עליי: wishlist אינסופי, הטומן בחובו את רצונותיי ומאוויי הכמוסים ביותר, אשר אין להם כמובן שום קשר לבגדים. כן, בטח. 1. להמשיך ולקיים את מורשתם המפוארת של כורי הפחם. שזה אומר, להתמיד ברכישה אובססיבית של חולצות ג'ינס. כן, אני מכורה. לא, אני לא מתכננת להיגמל. חייבת את הdenim הזה, לפעמים אפילו בגרסת הדאבל שלו (מכנס וחולצת ג'ינס, אבוי), בכדי להלביש את השגרה במדיה המוכרים והאהובים. מספרים שהג'ינס היה במקור בגד העבודה של כורי פחם. אז הפחם אכן קורה, והג'ינס באשר הוא מתמיד ומבעיר לי את המדפים, קורא לי מבין הררי הטקסטיל: אני כאן כדי להישאר. 2. להשקיע בלימודיי. כלומר, להמשיך בחיפוש אחר תיק הגב המושלם. כי אני קודם כל סטודנטית. תמיד. 3. לעשות לי חג מבפנים. דווקא עכשיו, כשהחגים נגמרו. פירושו, לתור אחר חולצה לבנה נהדרת, רצוי עם טוויסט. 4. לגדול השנה באמת. בנפשי. רוצה לומר, לרכו...