פָּיֶט // Payet

השבוע האחרון של החודש הראשון מאחורינו, להלן המסקנות: 1. ראייה היא חוש חיוני ביותר בבחירת משקפיים, ולכן לא מומלץ לסמוך על עצמך ברכישה מסוג זה, אחרת התוצאות עשויות להיות מבהילות.  2. חשוב לזכור שעדיין נשאר קצת עולם מחוץ לכחול הגדול, לצאת אליו מדי פעם זה נחמד. צ'ק אאוט 3. עכשיו כשנגמר מאסטר שף ואוכל חוזר להיות אוכל, זה בדיוק הזמן ליום-ראשון-דיאטה. רק עוד פסטה-בעבודת-יד אחת וממחר מצטמצמות בפחמימות. 4. קוקלציות האביב שכבר כאן גם הן מזכירות שלא נוכל לטבוע לנצח בסוודר, מה שמחזק את הסעיף הקודם. מזל שגלימות חזרו לאופנה. הרמס אביב קיץ 2013 5. מסתבר שפורים מתקרב, אולי זה זמן טוב להתחיל להיזכר מה רצית להיות ואיך לובשים את זה

בעוד כחצי חבילת מגבונים לניקוי כללי יהיה כאן ערב פסח. ברור שנלבש שוב סקיני וחולצה מהזן הנשפך, אך בכל זאת כמה הצעות הגשה, כי אין לי יום יום חג. עוד כמה מילימטרים ואפילו בטי דרייפר הייתה לובשת אותה למטבח. החצאית הזו של אקנה טובה מכדי להיות אמיתית, וכדי לעשות אותה אמיתית נצמיד לה סנדלי עור באווירה בסיסית שיצמיחו לנו שתי רגליים על הקרקע, ג'קט ג'ינס על מנת להפגין מעט מן הקשיחות הנדרשת, שלא יטעו בנו ונמצא עצמנו עוטות סינר בתום הארוחה, מבינות שהגיע תורנו להבריק את הסרוויס. תיק המנטה נועד להפגת טעמה מותיר הרושם של החזרת, והצעיף? הוא יעשה לנו חג שמח. סדר הוא הדבר האחרון שמאפיין את הליל המדובר,  אך הנה הזדמנות לתת לו צורה, או לפחות צורה לך. הדפסים גיאומטריים ואקססוריז ארכיטקטוניים הם דבר נפלא, אולם כדי שלא יהנדסו לך את ההופעה יתר על המידה ניתן להצמיד להם חלק תחתון שלו בצבעיו או בגזרתו, בוהו שיק למשל. כדאי לעשות זאת ברגישות ובעדינות כי בקלות עשוי להתקבל תוהו ובוהו שיק. התחרות המתקתקות חוזרות לסיבוב נוסף וקשה לחמוק מהן, אז בואו נחסוך להן את המחוזות הסכריניים ונקח אותן ל...

היום יום שני, שזה אומר ששרדנו את שביזות יום א' (כולם כאן, כן?), ושעוד ניתן להציל את השבוע הזה ולעשות איתו משהו חוץ מפייסבוק, טוויטר ופינטרסט (למי שלא מכיר אנא חפשו בעצמכם, לא רוצה להיות אחראית להתמכרות הבאה שתאחז בזמנכם הלא פנוי). אז כל עוד השבוע הזה בחיתוליו, אני רוצה עדיין לרצות כמה דברים. 1.  משקפי ראייה חדשות. אולי ירעננו לי את הפוינט אוף ויו, בעיקר אם הן חתוליות-ספרניות או עגולות-מנומרות, כמו אלו של  אנגלו- אמריקן : 2. להיות יפה כשנח לי . כי "בגדינו צריכים להיות נוחים, נעימים ללבישה, כדי שנוכל לשכוח אותם מייד לאחר שלבשנום. בגד בלתי-מתאים, הדור מדי, או לא נוח, נוטה "ללבוש" את האדם שבתוכו, במקום להיפך" (אנציקלופדיה לנימוסין/ ברוך ברקאי, עמ' 196, אותו הזכרתי כבר כאן ). ואף מילה על שמלות האוסקר מליל אמש.  תראו איזה כיף לה זו : 3. מצלמה.  שלא יחמקו לי, יברחו לי, יתנדפו לי רגעים בחמולות. רצוי  כזו , אגב, בצבע מנטה לרענון הנשימה והנשמה. 4. לספור עד שבע (שזה העשר החדש) . לפני שאני מתייאשת, מתבחבשת, מתכתשת ונוטשת. ...

החורף דפק הופעה השבת. אני אוהבת אותו ככה וזו בהחלט העונה החביבה עליי, ועם זאת הפסטליאדה הרוחשת בקמפיינים האביביים של 2012 עושה לי נעים מאוד בעיניים, בלב ובחיך. בלואי ויטון למשל מערבלים לנשות חיל מילקשייק לנשמה: קמפיין אביב-קיץ 2012 של לואי ויטון קמפיין אביב-קיץ 2012 של לואי ויטון אך כדורי הגלידה מתדרדרים ממני והלאה, ולא רק בגלל קונצרט הברקים-רעמים שנוגן הסופ"ש. ובכן, מאוד יפה מצידו של האביב המתקרב להתקיף בצבעיו מרהיבי העין דווקא כאשר גיליתי שאני רגישה לחלב. נו טוב, תמיד הייתי טיפוס של סורבה קמפרי אשכוליות. עוד אפשרות היא להסתובב ברחבי העיר חמושה בגביע אימתני, אפופת שמנת, סוכריות וקצפת מפלסטיק נטול לקטוז, כפי שעושות בנות מלברי הנועזות: קמפיין אביב-קיץ 2012 של מלברי קמפיין אביב-קיץ 2012 של מלברי אז הקיץ רוצה שנזהר למרחקים ארוכים. אין בעיה, לט דה סאנשיין אין. תני להם להגליד (את כל הפרטים אודות הפריטים תוכלו כרגיל למצוא  בעמוד שלי בPolyvore ) אך כל עוד מסתובב כאן החורף- אל נא תפנו לו עורף.

חורף אינו זמן טוב לסלט. הוא קר, בריא ודורש השקעה, בקיצור- כל מה שאני לא מחפשת בימים אפרוריים אלו. אבל מאיפה תבוא לי הויטמינה? לשם כך החלטתי לפתוח בקמפיין לשכנוע עצמי בעד הקח-פרי-ותהיה-לי (לחיצה על האימאג'ים השונים לאורך הפוסט תפנה אתכם לעמוד שלי בPolyvore , שם נמצאים הפרטים אודות הפריטים) : מלפפון. נכון, בלי מלח אין טעם לחייו, וחיי המדף שלו קצרים מנשוא. אבל הוא מתהדר במראה שכבות על סקאלת הירוקים, משימה לא פשוטה כלל אגב, כי בקלות יכל ליפול לצבעוניות הזויה. אבל הוא נותן לכל העסק לנשום עם נקודות זעירות של אור לבן, אז כל הכבוד לו באמת. עגבניה. היא לא בדיוק יודעת מי היא, וזה נוגע ללב. פרי או ירק, לאחרונה קשה למצוא אחת טובה ולא ספוגית, אבל כשיש זו חגיגה של ממש. תשאלו את אייל שני, על משקפיו המנומרות. ואם תהיו קשובים מספיק, העגבניה, על גבעוליה הנוקשים, תספר לכם שאדום וירוק עשויים לעבוד נפלא יחד.   בצל. אז מה אם הוא קצת בלינג-בלינג עם קומבינציית הזהוב-לבן שלו. מראה השכבות מעולם לא היה יותר טעים, גם אם ריחניותו מאתגרת במקצת. אבל כאן לא דייט ראשון, ולא נתקדם לשום מקום ...