כשהקולבים שותקים

 יש גם ימים בהם ערימות הבגדים בארוני מפנות לי את גבן, הקולבים לא מחייכים והמדפים מדברים אליי סינית שוטפת. חוסר השראה אפנתית, זה קורה לי לרוב בתחילת עונה, במקרה זה חורף, כאשר גלגלי הצמר לא משומנים דיים, הצעיפים מעט חונקים, הקרדיגנים הם בעיקר להקה והשכבות היחידות שאני מצליחה לסבול הן במסגרת עוגה. או אז אני שולפת את ערכת העזרה- הראשונה- למתלבשת- האבודה שבי, עמה קשה מאוד לטעות, שכן היא כמו פירורי הלחם שפיזרו אחריהם עמי ותמי, בכדי לזכור תמיד את הדרך חזרה הביתה.


מטפחת משי או שיפון לעידון הגחון. רק השתדלונה שלא לקושרה כאחרונת מוכרניות המשביר.




מחתרת המכופתרת. לי זה עובד בעיקר עם גזרות האוברסייזד והבויפרנד הנדיבות, כך יש מקום למשמני החורף, ואין מקום לדאגה.

 



טרנץ' של מעיל לבלש המתחיל. הגרסה נטולת השרוולים מאיצה את ההופעה בהילוך אפנתי אחד לפחות.




ג'ינס נכון לחיזוק הבטחון. לוי-שטראוס לחיסול הכאוס.


 

אוקספורד, לופרס, מגפון או מוקסין- ולדכדוך תהא חסין. כי זוג משובח שכזה יגרום לך לרחף קלות.




משקפי שמש לטשטוש ליל אמש. עגולים, חתוליים, מנומרים- מה שעובד בשבילך.





אקססורי קורץ או משעשע- בשממון האפנתי לתעתע. כך תגרמי לבגדים שלך לחייך.




תיק גדל-מימדים להשלכת השדים. כי כשהם במעמקי התיק פחות מעיק.




(את כל הפרטים אודות הפריטים ניתן למצוא בעמוד שלי בPolyvore)


שבוע אופנה תל אביבי שמח לכולם, ממטולה ועד אילת!






תגובות

  1. עשית לי חשק לצאת מהכבדות של החורף לשים לי איזה פיפיון מטורף על הראש!

    השבמחק
  2. בעקבות הבלוג הזה, עשיתי סבב צעיפים :)

    השבמחק
  3. אילנה, אני לגמרי בעד! ואתי- איזה כיף, מקווה שנהנית!

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בגבוה

פיל בחנות

נשים רוצות