פָּיֶט // Payet

המנגלים של יום העצמאות הפגישונו שוב עם שלושה סלטים מיתולוגיים שקורעים לנו את הפיתה ומאחים לנו את השברים: כרוב סגול, חצילים וחומוס. אפשר לאכול אותם, ואפשר לשאול אותם מה ללבוש. אני לוקחת גם וגם. הצלחת והמלתחה אחת הן, וראש כרוב הוא סטייליסט נפלא אם רק תתנו לו לדבר: גם החומוס, אם רק תבקשו, יספר לכם שהוא לא מצתלחת באקראי ושהתאמת צבעים אצלו זה הכל: השלישי יתעקש שאפור זה כן צבע, ושסגול חציל הוא הבכיר שבסגולים: פלטת הצבעים של פלטת סלטים תלביש אתכם בעסיסיות, תתבל בעדינות, תפתח שולחן בארון. בתיאבון.

חופשת הפסח כבר ממש מאחורינו ותמה לה תקופת היקיצה הטבעית. גם הפעם,אפשר להתייאש, ואפשר להתלבש. הרי בכל מקרה ללכת עירומים לעבודה אי אפשר, כך שהזוכה הגדול בטקס היומיום בעל הפוטנציאל המשמח ביותר הנו בגזרת המלתחה. החגיגות הקטנות נמצאות ממש שם, על צורותיהן השונות: יש ימים להתגנדר, יש ימים להתנגד ר, ותמיד תמיד לאלתר, כי כל הסיפור הזה עם הבגדים הוא ג'אם סשן אינסופי של מי אני, מי הם, מי אתה ואיך להדליק אורות בעלטה, להפוך את בגדי השרד לשרדונה. צ'ירס! מימין לשמאל: מארק ג'ייקובס אביב 2012, נטשה פולי ע"י טרי ריצ'רדסון לווג פריס ספטמבר 2010, שרלוט די קליפסו ע"י מיילס אלדרידג' לווג איטליה מוסף הביוטי אוקטובר 2010 (כל הפרטים בעמוד שלי בפוליבור ).

חוה"מ כבר כאן ואיתו שלל מסלולי טיול אפשריים, פינות חמד אופציונליות ומבחר אלבומי פייסבוק מתהווים בשם "פה ושם". זה בדיוק הסימן שלי להגביר מזגנים. לא יודעת איך זה קרה, אבל אינני טיילת, הטבע נפלא והכל, אבל הוא נמצא במרחק מכנסי ברמודה חאקי, גופיות זעירות וכובעי קאובוי של קש, נעלי הרים, תרמילי גבעות, גזיות וגוזיות. אך מה בכל זאת עשוי להכות בסנדליי שורש? נעלי מדבר, משקפי שמש עגולים, טריקו משובחת, תיק גב, פנקס נשגב ובמקום כובע מצחייה מגבעת פדורה יפהפייה. אך אם ליום קיט אקלע, איך אמלט מלוק של שנורקל ואהפוך כוכבת ים? אולי שובן של נעלי אילת, סנדלי הגומי, המדוזה או הג'לי הרוטטות כל הדרך חזרה אל המדפים יוציא אותי למסע ים אל ים. העונה הן  ממוסדות מתמיד ומתייחסות אל עצמן כשוזט לכל דבר ולא כקוריוז חוף-ימי חולף, כפי שנהגנו בהן בעבר. ואם לא הצמד המשמח, אולי משקפי קארן ווקר, בכל צורה וצבע, יפגישו אותי עם השמש הקופחת. גם כובע קש מדויק עלול לשכנע, ובגד ים שלם עם עצמו ואיתי, כאשר תיק הוואי (כדוגמת גן עדן הקנווס של סטלה מקרטני שבתמונה) ישגר אותי רשמית לחופי הכרך. את כל פרטי הפר...

בעוד כחצי חבילת מגבונים לניקוי כללי יהיה כאן ערב פסח. ברור שנלבש שוב סקיני וחולצה מהזן הנשפך, אך בכל זאת כמה הצעות הגשה, כי אין לי יום יום חג. עוד כמה מילימטרים ואפילו בטי דרייפר הייתה לובשת אותה למטבח. החצאית הזו של אקנה טובה מכדי להיות אמיתית, וכדי לעשות אותה אמיתית נצמיד לה סנדלי עור באווירה בסיסית שיצמיחו לנו שתי רגליים על הקרקע, ג'קט ג'ינס על מנת להפגין מעט מן הקשיחות הנדרשת, שלא יטעו בנו ונמצא עצמנו עוטות סינר בתום הארוחה, מבינות שהגיע תורנו להבריק את הסרוויס. תיק המנטה נועד להפגת טעמה מותיר הרושם של החזרת, והצעיף? הוא יעשה לנו חג שמח. סדר הוא הדבר האחרון שמאפיין את הליל המדובר,  אך הנה הזדמנות לתת לו צורה, או לפחות צורה לך. הדפסים גיאומטריים ואקססוריז ארכיטקטוניים הם דבר נפלא, אולם כדי שלא יהנדסו לך את ההופעה יתר על המידה ניתן להצמיד להם חלק תחתון שלו בצבעיו או בגזרתו, בוהו שיק למשל. כדאי לעשות זאת ברגישות ובעדינות כי בקלות עשוי להתקבל תוהו ובוהו שיק. התחרות המתקתקות חוזרות לסיבוב נוסף וקשה לחמוק מהן, אז בואו נחסוך להן את המחוזות הסכריניים ונקח אותן ל...

עתידות: בקרוב תהיה החצאית- עיפרון, השמלה- צינור והשדרות- מדיסון. " מד מן" חוזרת במוצ"ש לעונה חמישית, כמה נפלא.  תוך פחות משבוע ישובו אל חיינו בסערה נושאי המגבעות, מחתרת הפנינה וגייזר של בלייזר.   אז עם כל הכבוד לנפתולי העלילה, לתפניות הדרמטיות ולייסורי הדמויות, אותי מעניין דווקא מה תלבש בטי לשיעור הרכיבה הקרוב, לאיזה אאוטפיט תידחס ג'ואן ומאיזה ארון תצא פגי הפעם.    (את הפרטים אודות הפריטים תוכלו למצוא ב עמוד שלי בפוליבור ) רגע לפני שכולנו מתמכרים וסוגדים לסטרלינג קופרים וחבריהם, אאחל פולחן אביב שמח!

כן, גם אני פקדתי את H&M בחמישי האחרון לרגל השקת הקולקציה החדשה של מארני, אך עם כל הרצון להיות מראשוני הנוהרים וללקט את הפריטים המיוחלים, יצאתי נוהרת-לייט כשפקדתי את המקום רק בשעות אחר הצהריים הדלילות יחסית מבחינת קהל וכן, גם מבחינת קולקציה. אך בכל זאת הצלחתי להניח ידיי על כמה פריטים מקסימים:   אז למרות שהמטפחות, בלשונה של אחת הקונות היו "איזה קמצנים, זה חצי!!" ובעיקר חסרות גימור, היה כיף גדול. האריזות המפנקות, השקיות המעוצבות ורוחה המרעננת של הקולקציה שלחו אותי חזרה לעולם האמיתי מוכנה מתמיד לאביב המתעורר, עם תקוות כסופות-חומות, של משי ושל בוהו שיק.

פורים הוא אחד החגים האהובים עליי. אני תמיד שמחה על ההזדמנות ללבוש מה שאני רק רוצה ולצאת לרחובות. החירות האפנתית שמתאפשרת בהילולת המסכות הזו גורמת לי להסתכל על המלתחה בעין אחרת, המדפים 'קורסים' וכך המחיצות בין הסגנונות, ההדפסים, הבדים והגזרות השונות, ולפתע כולם מדברים עם כולם, בערך. החג מאחורינו, אך מלתחותינו עמנו, ואם נרצה הן יעשו לנו יום יום חג. (כל הפרטים בעמוד שלי ב Polyvore )