חול, המועד

חוה"מ כבר כאן ואיתו שלל מסלולי טיול אפשריים, פינות חמד אופציונליות ומבחר אלבומי פייסבוק מתהווים בשם "פה ושם". זה בדיוק הסימן שלי להגביר מזגנים. לא יודעת איך זה קרה, אבל אינני טיילת, הטבע נפלא והכל, אבל הוא נמצא במרחק מכנסי ברמודה חאקי, גופיות זעירות וכובעי קאובוי של קש, נעלי הרים, תרמילי גבעות, גזיות וגוזיות. אך מה בכל זאת עשוי להכות בסנדליי שורש?

נעלי מדבר, משקפי שמש עגולים, טריקו משובחת, תיק גב, פנקס נשגב ובמקום כובע מצחייה מגבעת פדורה יפהפייה. אך אם ליום קיט אקלע, איך אמלט מלוק של שנורקל ואהפוך כוכבת ים?

אולי שובן של נעלי אילת, סנדלי הגומי, המדוזה או הג'לי הרוטטות כל הדרך חזרה אל המדפים יוציא אותי למסע ים אל ים. העונה הן ממוסדות מתמיד ומתייחסות אל עצמן כשוזט לכל דבר ולא כקוריוז חוף-ימי חולף, כפי שנהגנו בהן בעבר. ואם לא הצמד המשמח, אולי משקפי קארן ווקר, בכל צורה וצבע, יפגישו אותי עם השמש הקופחת. גם כובע קש מדויק עלול לשכנע, ובגד ים שלם עם עצמו ואיתי, כאשר תיק הוואי (כדוגמת גן עדן הקנווס של סטלה מקרטני שבתמונה) ישגר אותי רשמית לחופי הכרך.

את כל פרטי הפריטים תוכלו למצוא בעמוד שלי בפוליבור.